…
מי לא אוהב חתונות? אני בטוח שכן, ועוד כאלה שנותנות לי סיבה לטוס לחו"ל – אותן אני אוהבת במיוחד. לפני מספר חודשים בעלי, אני ועוד 18 חברים קרובים הוזמנו לחתונה באחד המקומות היפים והחמימים באירופה – פלרמו שבסיציליה. אז אם כבר אנחנו טסים עד לשם, החלטנו לבלות ארבעה ימים באי הקסום שבדרום איטליה ולחקור קצת מה יש מסביב, וכשאני אומרת לחקור אני מתכוונת לאכול כל מה שיש מסביב, ויש הרבה.
יום ראשון – הגעה
טיסות: טיסה ישירה לרומא ומשם טיסת פנים לפלרמו, סה"כ 4:45 שעות טיסה נטו.
מזג אוויר: חם, לח, ממש כמו בבית.
איפה ישנים: החתן והכלה שכרו לנו דרך Airbnb וילה ענקית בעיירת החוף מונדלו (Mondello) הנמצאת מרחק נסיעה קצרצר מהעיר פלרמו. מדובר בעיירת נופש ציורית ביותר, עמוסה בוילות יפיפיות ובה רצועת חוף באורך של כ2 ק"מ המושכת אליה איטלקים עשירים שנהנים שיזוף מוגזם בימי הקיץ. הוילה שלנו הייתה ללא ספק אחת האטרקציות השוות של הטיול – וילה ענקית המתאימה ל-20 איש עם 7 חדרי שירותים ומקלחת (חלום!!) הממוקמת מרחק נגיעה מחוף.
מה עושים: היום הראשון הוקדש להכרת המקום. לאחר שפרקנו את המזוודות והחלפנו לכמה שפחות בגדים (חם פה!), המשכנו לטיול רגלי ברצועת החוף במטרה למצוא מסעדה שתצליח להתמודד עם כולנו (לאיטלקים לא תמיד קל שבאים להם בחבורות של 20 איש, אבל האמת למי זה כן?) ותגיש אוכל מקומי עליו שמענו רבות. זה לא היה פשוט אבל בסוף הסכימו לקבל אותנו במסעדת Touring cafe beach mondello המתמחה באוכל סיציליאני ובגלידות. לאחר הארוחה ניסינו בעיקר להישאר ערים, אבל אחרי טיסת בוקר מוקדמת שחייבה לילה לבן והרבה אוכל בבטן – זה לא הצליח.
מה בתפריט: אפרול שפריץ – כי עייפות ואלכוהול (לא) הולכים טוב ביחד, קפונטה – תבשיל מקומי ופופולרי של חצילים ברוטב עגבניות, לזניה – כי חייבים ולקינוח גלידת הפיסטוק המפורסמת של סיציליה.
יום שני – פלרמו בייבי
מה עושים: אחרי 24 שעות בחו"ל ללא שופינג היינו חייבים לתקן את המצב ולכן לנסענו לעיר פלרמו השוכנת 8 קילומטר ממונדלו. פלרמו היא עיר הבירה של סיציליה והשמועה אומרת שגם המעניינת ביותר. המוניומנטים החשובים (הכיכר המרכזית פונטנה פרטוריה, ארמון פלאצו דיי נורמני, קתדרלת פלרמו ועוד) נמצאים במרחק הליכה אחד מהשני וכל שעליכם לעשות הוא פשוט לחרוש את העיר ברגל, מקסימום תגיעו לים. במרכז העיר תמצאו חנויות בגדים אירופאיות מוכרות כמו זארה, מנגו וספורה. אך לא משהו מרגש. מה שכן מרגש הוא הקנולי המדהים שאכלתי בקונדיטוריה קאפלו (Pasticceria Cappello) במרכז העיר.
מה אוכלים: במסעדת Macelleria & Fornelli שבמונדלו אכלתי את הפסטה ברוטב בולונז הכי טעימה שטעמתי בחיי (סליחה אמא, גם לך יש בולונז מצויין). מדובר למעשה בקצביה שמגישה גם אוכל ומבטיחה את הבשר הכי טרי שתמצאו באיזור. מכיוון שלא יכולתי להעלות בדעתי שזאת הפעם האחרונה שאני אוכלת את רוטב הבולונז המושלם הזה, ביקשתי מהשף של המסעדה את הסוד. 8 שעות בישול, זהו זה כבר לא סוד, אבל זאת כן הפעם האחרונה שאוכל את הבולונז הזה – למי יש 8 שעות לבשל בולונז?!
בערב, בשביל להיות סטיגמטית עד הסוף, אכלתי פיצה פשוט מדהימה בפיצרייה "פרידה" שבמרכז פלרמו שהזכירה לי למה אני לא אוכלת פיצות בארץ.
יום שלישי – Wedding Day
מה עושים: מספר חודשים לפני החתונה קיבלתי הזמנה אישית להיות אחת מששת השושביניות של הכלה, ואני שגדלתי על קומדיות רומנטיות הסכמתי בהתרגשות גדולה. ואכן הכל היה ממש כמו בסרטים – כולנו התבקשנו ללבוש שמלות התואמות את פלטת הצבעים שנבחרה בקפידה על ידי הכלה שגם אישרה באופן אישי את השמלה שבחרנו. בבוקר החתונה ליווינו את הכלה, התייפיפנו, התלבשנו והצטלמנו כולנו ביחד, גוש אחד ורוד, זוהר וקסום ביותר (כי אין מה לעשות, זה קיטש וזה פשוט מהמם).
גם בחתונה עצמה היה לנו תפקיד חשוב; בכניסה לחופה נכנסנו זוגות זוגות, נעצנו בוטנייר פרחים בחליפות השושבינים (כן, גם היו שושבינים) ונעמדנו בשורה מקבילה לגברברים המקושטים. אם להסיר לרגע את הציניות שבטח עולה לכם תוך כדי קריאה, אגיד בלב שלם כי כל הסיטואציה הגזורה מסרט הוליוודי הזאת הייתה מרגשת ביותר ונתנה לי את ההזדמנות לקחת חלק פעיל בחתונה של חברי הקרובים (ולחיות בסרט כמה שעות).
החתונה התקיימה בעיירת חוף ציורית, כארבעים וחמש דקות נסיעה מפלרמו והמקום היה בנוי מ-3 מפלסים כשהאחרון כמעט ונוגע בים. במפלס הראשון התקיים טקס הנישואים, בשני קבלת הפנים ובשלישי הוגש האוכל והוצבה רחבת הריקודים.
הדבר המוזר ביותר בחתונות איטלקיות זה האלכוהול, רק לאחר המנה הראשונה והשניה הבר התחיל להגיש משקאות חריפים שאינם יין, גם אם תקבשו לא תקבלו. גם אם החתן יבקש הוא לא יקבל (וזה קרה). באיטליה יש סדר לדברים ואין מצב שתקבלו צ'ייסר אומץ לפני שסיימת לאכול. לפחות לא תשתו על בטן ריקה.
מה אוכלים: סיציליה מוקפת בים, משמע המון דגים טריים ופירות ים פירות, כך שמתבקש שגם בחתונה יגישו מהם והרבה. ההגשה הייתה בסגנון בופה שהתמלא תחילה בדגים טריים ומעושנים , גבינות שוות, סלטים, מאפים ופסטות. לאחר שהתמלאנו לגמרי והבופה התרוקן לחלוטין, הוא הוקם מחדש, אך הפעם עם מנות עיקריות (האמת אין לי זיכרון כלל למה שהגישו שם. הייתי שבעה מידי). בפעם השלישית שהבופה התמלא באורך נס, הוא היה עמוס בפירות טריים ובהמוני קנולי ופחזניות שמנמנות.
יום רביעי- אין כמו לשוט כשאתה בהאנגאובר
מה עושים: למרות שרק בנודניק החמישי הצלחנו לקום, לא יכולנו שלא לנצל עד תום את היום האחרון שלנו בסיציליה. את הבוקר המאוחר התחלנו בשייט שימצא מכפר הדייגים הציורי סאן ויטו לו קאפו (San vito lo capo). לא רעיון מומלץ למי שסובל מהאנגאובר, אבל הנוף המהמם ורוח הים איזנו את המצב. לאחר מספר עצירות לצלילה במים הכחולים שסביבנו, חזרנו לחוף מבטחים והתחלנו לחפש היכן אוכלים (מוטיב חוזר בטיול). סאן ויטו מלאה במלכודות תיירים יקרות, אבל האמת שיחסית גם טעימות – בכל זאת, אוכל איטלקי באיטליה תמיד יהיה טוב.
לאחר הארוחה הסתובבנו ברחבי הכפר ולמזלנו, באותו היום התקיימה בו הלוויה (פחות מזל למי שמת). כאשר מישהו מהכפר נפטר, כל התושבים באים לחלוק איתו כבוד אחרון בתהלוכה גדולה המלווה בתזמורת מנגנת. הרחובות הראשיים נסגרים והמנגינה (המאוד שמחה יש לציין) מושמעת בכל רחובות הכפר – חוויה עוצמתית ומעניינת ביותר.
מה אוכלים: פסטה במחיר מופרז ולקינוח גלידת פיסטוק בתוך לחמנית בריוש – כי הסיציליאנים אוכלים גלידה בתוך לחם. זה מוזר, אבל האמת שזה לא רע בכלל.